מיזם "המפגש" החל בתגובה לפניות רבות של משפחות בהן ילדים ובני נוער מרגישים בודדים ומנותקים וחסרים תחושת שייכות כלשהי.

​

מי בין הפונים?

פונות אלינו משפחות שילדיהם נמצאים בחינוך ביתי, משפחות של עולים חדשים, משפחות שבהן ילדים לומדים הרחק מהבית, אם בפנימיות או בבתי ספר לילדים מחוננים, וכמובן שפנו אלינו גם משפחות שבהן ילדים עם מוגבלויות.

בכל המשפחות מצאנו ילדים ובני-נוער הזקוקים נואשות להרגשת שייכות, אבל מסיבות שונות אין להם חברים – בין אם מסיבות של מוגבלות (מוכרת או לא) או משום שהתנאים בסביבתם אינם מתאימים להם או משום שהם מתקשים למצוא חברים וליצור קשרים משמעותיים. אופי הקבוצות אליהן משויכים הילדים, לא התאים למאפייניהם, וכך הם מצאו את עצמם במאיין כדור שלג של חוסר שייכות.

​

מהי מטרת המיזם?

המטרה שלנו כפי שאנו רואים אותה היא ליצור סביבה שנותנת מענה לצורך זה. אנו יוצרים קבוצות באופן לא שגרתי, המדמות קבוצות של חברים במגוון גילים, ומהוות מקור לשייכות ולהעצמה. בקבוצות אלה, הילדים מוכלים כפי שהם ויכולים להרגיש מספיק בטוחים כדי לבטא את עצמם ולהרגיש אווירה של נינוחות ושייכות. כך יכולים הילדים עצמם לצמוח ולהתפתח, ודרך התפתחותם האישית, מתפתח גם הקבוצה.

אבל חשוב יותר, הן המטרות של הילדים ובני-הנוער המשתתפים במיזם. הם קובעים את המטרות, הרבה יותר מכל אופן בו אנחנו נגדיר אותן. המטרה המרכזית של המיזם, היא לאפשר לילדים ובני-הנוער המשתתפים במיזם, להגדיר ולהגשים את מטרותיהם שלהם – בלי שנכתיב להם מטרות משלנו.

​

אז מה מייחד את מיזם ״המפגש״ משאר המיזמים הקיימים?

יש בישראל הרבה קבוצות פנאי ומיזמים שונים המשלבים בין ילדים ובני-נוער עם וללא מוגבלות, כגון "כנפיים של קרמבו", "קבוצות רעים" צמי״ד וכו'.

​

עד כמה שידוע לנו, מיזם המפגש ייחודי בכך שחברי הקבוצות מנווטים, בסיוע מדריכים, את התפתחות הקבוצה לפי רצונותיהם (אם מישהו מכיר מיזמים המספקים צרכים אלו באופן דומה, נשמח להכיר אותם ללמוד איתם באופן הדדי, ולשתף איתם פעולה).

​

בקבוצות לילדים ובני-נוער מגיעים המדריכים עם פעילויות מוכנות מראש, רעיונות, הפעלות מסוגים שונים, משחקים וכד' שתוכננו מבעוד מועד.

​

הילדים במיזם שלנו, הם בדרך-כלל אלה שלא משתלבים בפעילות, אם כי  אינם מתעניינים בנושא שהוצע או אינם מרגישים בנוח עם פורמט הפעילות. אבל במסגרת הקבוצות שהיו בהן לא ניתנו מקום ולגיטימציה להעדפותיהם החריגות.

במיזם "המפגש" אותם ילדים מקבלים את מלא החופש והאחריות כדי שהתוכן, הפורמט והזמן של הפעילויות יענו בצורה אופטימלית לציפיות ולצרכים של כל חברי הקבוצה.

​

מעבר לכך, במקום לצפות מהם להשתנות בהתאם לסביבה, אנו שמים דגש מיוחד על התאמת הסביבה בה פועלת הקבוצה. דגש נוסף אנו שמים על הבנייה של המרחב בו פועלת הקבוצה באופן כזה שיאפשר את ההתפתחות האינדיבידואלית של כל ילד וילד – הכל לפי מאפייניו – ולא בהכרח לפי מסלול התפתחות טיפוסי.  ההתאמה הדינמית של הסביבה למאפייניהם, תוך יצירת סביבה בה הם מקובלים ורצויים, מאפשרת לחברי הקבוצה לגלות את עצמם באופן חדש. בנוסף, גילוי יכולתם להשפיע על המרחב בו הם שותפים יוצרת חוויה מעצימה שתלווה אותם אח״כ  גם למרחבים אחרים.

​

רבים יגידו שלא ניתן לעשות את זה, זה בלתי אפשרי משום שכל הילדים שונים, הצרכים, האפשרויות, המזג והרצונות שלהם שונים. ויתרה מכך, ילדים – תפקידם ללמוד. השאלה הנשאלת היא: ללמוד מה? מטרתו של תהליך חינוך היא להכשיר את המתלמדים (ילדים) לתקופה הבאה (להיות בוגרים). אם לא נאמן את הילדים לנהל את עצמם בקבוצה וכקבוצה – יהיה להם הרבה יותר קשה לרכוש מיומנויות אלה כמבוגרים – מה עוד שאם לא ניצור בהם תחושת שייכות בגיל צעיר – הם ימשיכו לא להרגיש שייכים גם בהמשך הדרך, וניכור זה יבוא לידי ביטוי באופנים שונים ואף הרסניים.

אנו מסכימים שקשה לבנות קבוצה כזאת על בסיס של ניהול עצמי קבוצתי. קשה, אבל לדעתנו, אם עושים זאת נכון, אפשרי ומאוד מאוד כדאי. וזאת בדיוק הסיבה שאנו משקיעים כל-כך הרבה בבניית הקבוצות ובהתאמת והכשרת המדריכים.

​

אז אנחנו עוסקים רק ברעיונות או שיש כבר ניסיון?

זאת לא אוטופיה. לפני מספר שנים אספנו כמה בני-נוער אוטיסטים, שהביעו עניין וצורך בקבוצה כזו. בעזרתנו הם למדו להתאים את סביבת העבודה שלהם, כדי שתתאים למאפייני כל חברי הקבוצה, להגיע להחלטות יחד, לחפש פתרונות, ולהתפשר. עוד הם למדו לעמוד על שלהם ולוותר זה לזה, לבקש ולקבל עזרה – והכל בלי שמישהו ינסה להשפיע על החלטותיהם, בוודאי שלא להכתיב אותן. תוך כדי התהליך, הצלחנו גם להעניק לחברי הקבוצה תחושת שייכות.

​

מדברי אחד מהנערים האוטיסטים חברי הקבוצה:

​

״המפגש שהיה לי, נתן לי רושם חברתי טוב והרגשה של סיפוק חברתי ממש טוב, בגלל שזה נתן לי להרגיש שהרמה החברתית שלי במצב טוב וזה גם נתן לי להרגיש שיש לי באמת חברים. כי בבית הספר אני מרגיש חסר חברים והמפגש נתן לי להשתחרר מכל הדברים הרעים בבית הספר ולהרגיש ממש טוב מבחינה חברתית. זה ממש עשה לי הרגשה טובה ממש.״

​

כיצד מורכבות הקבוצות?

לפני שהילד או הנער מצטרפים למיזם, אנו עורכים ראיון אישי עם כל אחד שנרשם, יחד עם משפחתו. בראיון זה אנחנו משתדלים להכיר את הילדים באופן אישי על מאפייניהם ותחומי העניין שלהם.

​

לאחר שאספנו ורשמנו את כל המידע בראיון, אנו מרכיבים קבוצות שבהם יהיו ילדים בערך בני אותו גיל, עם תחומי עניין קרובים ככל האפשר ועם סגנונות תקשורת דומים. לאחר שהרכבנו את הקבוצה, אנו משבצים לקבוצה מדריכים שיכירו אותם באופן אישי, עוד בטרם הקבוצה נפגשת לראשונה. אחת ממטרות ההיכרות האישית מדריך-ילד היא בניית קשר אישי של שייכות, בה הילד מרגיש מספיק בטוח, כדי לבטא את עצמו. כך אנו בונים, בהדרגה ותוך השארת מקום לתהליך, את הקבוצות, בהן עבודה אמיתית על ניהול-עצמי, הרבה יותר טבעית.

​

מי מדריך את הקבוצות?

יש לנו שתי דרישות חד-משמעיות מהמדריכים במיזם שלנו. הראשונה היא סובלנות, פתיחות ונכונות להכיר וללמוד גישות חדשות. הדרישה השנייה היא ניסיון בהדרכת קבוצות. הדרכה. לא טיפול ולא חינוך (אנחנו מעדיפים אנשים עם ניסיון בהדרכה בתנועות נוער, למשל). אנו מזמינים למיזם אנשים שמתלהבים, שמבינים את ערך הגישה שלנו, רואים בעבודה זו שליחות ונהנים לעבוד עם ילדים ובני-נוער.

​

הכשרת המדריכים כוללת כמה מפגשים אינטנסיביים עם עובדים, יועצים, חוקרים ומנהלים של המיזם. פרק זה של ההכשרה הוא תיאורטי ומעשי, בו זמנית. לאחר מכן אנו מלווים את המדריכים בעבודתם עם הקבוצות, על-ידי כמה אנשי מקצוע ובאמצעות רכזים מחוזיים. לכל מדריך.ה יש אפשרות להיפגש עם מגוון של אנשי מקצוע מתחומים שונים. אם יש צורך בייעוץ לגבי אחד מהילדים, חברי הקבוצה, המדריכים יכולים לפנות לאותם אנשי מקצוע, לדון בסוגיות הספציפיות הללו ולפתור כל בעיה שצצה.

​

הכוונה שלנו היא ליצור אווירה של ביטחון עבור כל אחד בקבוצות שלנו.

על כל משתתף לדעת שכל שונות שלו תתקבל בהבנה, שאיש לא יצחק  עליו, לא יתנשא ולא ישפוט אותו.

​

בתכנון המיזם השקענו הרבה מאמצים וזמן. כל צעד נשקל בכובד ראש וניתן לו הזמן הנחוץ. יחד עם זאת, כל חלק וחלק בתכנית משתנה בהתאם לצרכים בפועל.

​

מהי המטרה הסופית ומה התוצאה המקווה של המיזם?

המטרה אליה אנו חותרים בסופו של דבר, היא שלאחר פרק זמן מסוים, הקבוצה לא תזדקק לנו יותר. הילדים בקבוצה ילמדו כיצד הם יכולים להשפיע ולהביע את עצמם. כמו-כן יוכלו הילדים לקחת את מה שלמדו להשיג בקבוצה, וליישם זאת גם בסביבות אחרות. עד אז, לפי התכנון שלנו, חברי הקבוצה יוכלו ללמוד כיצד לקבל החלטות בקבוצה, כיצד להביע את עצמם ללא חשש, כיצד להתפתח – גם באופן אישי וגם באופן קבוצתי, ועוד כישורים רבים אחרים, אשר יכינו אותם לקראת חיים עצמאיים מלאים – ללא תלות במאפיין כזה או אחר. הילדים אמורים לצאת לאחר כמה שנים של השתתפות במיזם, מאושרים יותר, עם חוויות חיוביות של שייכות ועם הרבה אופטימיות לקראת עתידם.